בוצעה אנליזה רטרוספקטיבית במטופלים אשר עברו פרוצדורות של ציסטוסקופיה, ציטולוגיה, אולטראסאונד ו-CT כחלק מבירור של המטוריה בשנים 2011-2017. נאסף מידע על גיל המטופלים, מין, מסת הגוף, סטטוס העישון, ופעולות נוספות שבוצעו (כמו TURB; transurethral resection of bladder, אורתרו-רנו-סקופיה, ביופסיה כלייתית והדמייה נוספת). האנליזה הסטטיסטית כללה רגרסיה לוגיסטית על מנת לאמוד את גורמי הסיכון לממאירות של דרכי השתן. בנוסף הוערכה המהימנות של אולטראסאונד, CT וציטולוגיה בטבלת 2 על 2.
במחקר השתתפו 847 מטופלים, מתוכם 432 (51%) התייצגו עם המטוריה שאינה נראית לעין ו-415 התייצגו עם המטוריה ניראת לעין. מתוך כלל המטופלים עם המטוריה שאינה נראית לעין, 7 מתוכם (1.6%) סבלו מסרטן השלפוחית, 3 מהם (פחות מ-1%) סבלו מסרטן כלייתי (RCC). לא היו מטופלים שסבלו מסרטן במערכת אורתליאלית עליונה (upper tract urothelial cancer, UTUC).
מתוך המטופלים עם המטוריה נראית לעין, 62 מהם (14.9%) אובחנו עם סרטן שלפוחית, 7 מהם (1.6%) אובחנו עם סרטן כלייתי ו-4 מהם אובחנו עם סרטן במערכת אורותליאלית עליונה.
באנליזה רב משתנית, נמצא כי המטוריה נראית לעין, גיל מבוגר יותר, עישון ומסת גוף נמוכה יותר היו קשורים בסיכון מוגבר לממאירויות של דרכי השתן. הסגוליות של אולטרסאונד לגילוי סרטן כלייתי הייתה 96% בעוד ערך הניבוי השלילי היה 100% (במטופלים עם המטוריה ניכרת או לא ניכרת לעין). הסגוליות של אולטראסאונד לגילוי סרטן במערכת אורותליאלית עליונה הייתה 95% בעוד ערך הניבוי השלילי היה 99% (במטופלים עם המטוריה ניכרת או לא ניכרת לעין).
החוקרים סיכמו שבשל ההיארעות הנמוכה יחסית של ממאירויות במערכת השתן בקרב מטופלים עם המטוריה לא ניכרת לעין, יתכן כי אין צורך באמצעים אבחנתיים נוספים. לעומת זאת, מטופלים עם המטוריה ניכרת לעין הם בסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן. לכן בקרב מטופלים אלה יש הצדקה לביצוע של ציסטוסקופיה והדמייה של מערכת השתן העליונה.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות